פסק-דין בתיק ת"ק 32180-07-12

בתאריך 12.4.12, בכביש מעכו לקרית ביאליק, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידי אמו, הגב' פרח פינטו (להלן: "הנהגת") ובין רכב הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 1.

הנני מקבלת כמהימנה עליי לחלוטין את גירסת הנהגת על אופן התרחש התאונה וקובעת כי זו ארעה כאשר הנהגת נוסעת בנתיב הימין מבין שני נתיבים המתעקלים שמאלה ואילו הנתבע, שנסע בנתיב השמאלי, לא שמר על המשך הנסיעה בנתיבו שלו, חדר לנתיב הנסיעה של הנהגת ופגע עם הפינה הקדמית ימנית שלו בדופן השמאלי של רכב הנהגת, בשתי הדלתות, בכנף האחורית ובפינה האחורית של המגן שברכב הנהגת, כולם בצד שמאל של רכב הנהגת.

הנתבע, בעדותו בביהמ"ש, מסר גירסה העומדת בניגוד מוחלט לגירסה שבכתב ההגנה, כאשר בכתב ההגנה נטען כי היה בעצירה בנתיב השמאלי.

הנתבע העיד בביהמ"ש כי היה בנסיעה וכי לפתע חש בחבטה מימינו, חבטה שקיבל מרכב הנהגת, אותו לא ראה כלל טרם התאונה.

כאשר התאונה התרחשה בין הפינה הקדמית לגמרי של רכב הנתבע עם הדופן של רכב הנהגת, לערך ממרכזו של הדופן ולאחור, היה על הנתבע לראות את רכב הנהגת המגיע מימינו וזאת עוד טרם הפגיעה.

כאמור, הנתבע לא הבחין בה כלל.

הנתבע אף לא העיד כי לא סטה מנתיבו או כי הנהגת סטתה לעברו, כאשר, כאמור, היה עליו לראות זאת בהתחשב בכך שהמגע של רכבו ברכב הנהגת לא היה בחלקו הקדמי של רכב הנהגת אלא מאחור, בדופן השמאלי שלה, מאמצעיתו של הדופן לכיוון לאחור או מחלקו האחורי של הדופן לכיוון מרכזו.

בעדותה של אשת הנתבע, לא היה כדי לתרום להבהרת אופן קרות התאונה וכדי לחזק את הגנתו של הנתבע.

נציג הנתבעת 1 הציג בפני ביהמ"ש תצלום של רכב הנתבע, כפי שניזוק בתאונה, הוא המוצג נק/1. עיון במסמך זה, מעלה כי אינו מתעד את נזקי רכב הנתבע בתאונה, כפי שיוסבר.

הנתבע אישר כי בתאונה נפל הפנס הקדמי ימני של רכבו.

בתצלום נק/1 נראה הרכב כאשר הפנס מורכב בו.

זאת ועוד, בדו"ח השמאי המתייחס לרכב הנתבע, שהוגש וסומן נק/3, מצוי פירוט של כלל נזקי הנתבע בתאונה ושם נכתב כי הכנף הקדמי ימני של רכבו נפגע והיה צורך בתיקונו ובצביעתו וכן בהחלפתם של פנס ראשי ימני ופנס איתות קדמי ימני.

נזקים אלה לא נראים אף הם בתצלום נק/1.

מכל מקום, אין בסימני הנזק שברכב הנתבע כדי להפריך את גירסת הנהגת בדבר אופן קרות התאונה אלא, דווקא, לחזקה ולאשרה.

נציג הנתבעת 1 אף העלה טענות כאילו הנזקים שברכב הנהגת - שפשופים בלבד ולא מעיכות - שוללים את נכונות גירסתה של הנהגת בדבר אופן קרות התאונה.

אין לטענה זו כל בסיס עובדתי או מדעי והיא אף לא גובתה בכל חוו"ד של מומחה.

יתר על כן, מדו"ח השמאי של רכב הנהגת, כפי שצורף לכתב התביעה, עולה כי נגרמו ברכבה מעיכות שהצריכו את יישור הכנף האחורית ואת יישור שתי הדלתות השמאליות.

על בסיס כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע, שלא שמר על נסיעה בנתיב השמאלי, נתיב המתעקל שמאלה, חרג עם הרכב ימינה, אל מחוץ לתחומי נתיבו ופגע ברכב הנהגת שנסע כדין, בנתיב הימני.

ניתן להניח כי נהיגתו כך של הנתבע, נבעה מחמת שלא ריכז את תשומת ליבו בדרך אלא חיפש את דרכו וזאת הואיל ולא הכיר את הדרך לקרית אתא, מקום אליו ביקש להגיע.